איך מחלקים רכוש בין ידועים בציבור שנפרדים?

בני זוג שלא נישאו אך גרים בבית משותף ומנהלים חיים משותפים עשויים להיחשב 'ידועים בציבור'. מהו בעצם דין ידועים בציבור? כיצד מתחלק הרכוש בפרידת בני זוג ידועים בציבור? ובמה שונה חלוקה זו מחלוקת הרכוש בגירושין רגילים? על כך במאמר שלפניכם.

'ידועים בציבור' – מהו

בני זוג שאינם יכולים או שאינם רוצים להינשא במדינת ישראל אינם זכאים לזכויות של זוגות נשואים. עם זאת, במידה והם גרים בבית משותף ומנהלים משק בית משותף, הם עשויים להיחשב כ'ידועים בציבור'. משמעות התואר ידועים בציבור היא כי לבני הזוג מגיעות זכויות רבות כמו בני זוג נשואים.

מקור דין ידועים בציבור הוא בפסיקה. הפסיקה ראתה לנכון להעניק זכויות מסוימות גם לבני זוג שאינם רשומים כנשואים, וההכרה של 'ידועים בציבור' הינה המטריה המשפטית להחלת זכויות על בני זוג שאינם נשואים.

אחד המקרים הבולטים של שימוש בתואר ידועים בציבור הוא המקרה של בני זוג חד מיניים. בני זוג חד מיניים אינם יכולים להירשם כנשואים, ומשום כך הפתרון של 'ידועים בציבור' הכרחי עבורם: באמצעותו הם יכולים לקבל זכויות כמו בני זוג נשואים.

חלוקת הרכוש במקרה של גירושין רגילים

לפני שאסביר כיצד מתחלק הרכוש במקרה של פרידת ידועים בציבור, אסקור בקצרה את הקווים המנחים של חלוקת הרכוש בגירושין רגילים, ומתוך כך יהיה קל יותר להבין ממה נובע הדין של ידועים בציבור.

בגירושין רגילים חל דין 'הסדר איזון משאבים' הקובע כי כל הנכסים שנרכשו במהלך הנישואין מתחלקים חצי-חצי. משמעות הדבר כי גם במקרה שרק אחד מבני הזוג עבד ומימן את קניית הנכס וגם במקרה שמדובר בדירה והדירה רשומה רק על שם אחד מבני הזוג – כל עוד הנכס נרכש במהלך הנישואין הוא מתחלק חצי-חצי בגירושין.

הרעיון שעומד מאחורי דין זה הוא שאין לראות רק את הצד המממן כאחראי לרכישת הנכס. ההנחה היא כי שני בני הזוג תורמים יחדיו למאמץ המשותף של הזוגיות, וכי אם אחד מבני הזוג עובד אזי בן הזוג השני מבצע מטלות אחרות בבית או מגדל את הילדים.

חוק יחסי הממון, בו נקבע הסדר איזון משאבים, חל רק על זוגות נשואים. על בני זוג שאינם נשואים לא חל החוק וממילא הסדר איזון משאבים אינו רלוונטי לגביהם. משום כך, על בני זוג ידועים בציבור – שאינם בכלל נשואים – לא חלות הוראות החוק.

אם כן, מה דינם של בני זוג ידועים בציבור?

חלוקת הרכוש בפרידת בני זוג ידועים בציבור

מלבד 'הסדר איזון משאבים' שנקבע בחוק עבור גירושין רגילים, ישנה הלכה נוספת המכונה 'חזקת השיתוף'. הלכה זו הינה פרי הפסיקה והיא חלה במקרים בהם החוק אינו חל. למשל, על בני זוג שנישאו לפני התאריך 1.1.1974, בו נכנס החוק לתוקף, חלה חזקת השיתוף.

כאמור, על בני זוג ידועים בציבור לא חל חוק יחסי הממון, ומשום כך חלה עליהם 'חזקת השיתוף'.

עם זאת, בניגוד לבני זוג שנישאו לפני התאריך 1.1.1974, שצריכים רק להוכיח כי נישאו בכדי ליהנות מחזקת השיתוף, בני זוג ידועים בציבור נדרשים ליותר מכך: לא די להם להוכיח את עצם היותם ידועים בציבור, אלא עליהם להוכיח שהייתה כוונת שיתוף בנכס.

יצוין כי אין צורך להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף בכל הנכסים, ודי בהוכחה שהייתה כוונת שיתוף בנכס מסוים בכדי לקבוע חלוקה משותפת עבור אותו הנכס.

במסגרת הוכחת כוונת השיתוף, ישנה חשיבות לשאלה האם בני הזוג נמנעו מלהינשא בגלל שהחוק לא איפשר להם להינשא [כגון בני זוג מדתות שונות או בני זוג חד מיניים] או בגלל שבחרו מרצונם החופשי שלא להינשא. במידה והם בחרו מרצונם החופשי שלא להינשא, עשויה להיות לכך משמעות משפטית. בית המשפט עשוי להתייחס להחלטתם שלא להינשא ככזו המצביעה על כוונתם שלא לשתף את הנכסים זה עם זה.