האם אפשר להתגרש בלי לתבוע כתובה?

זוגות רבים הבאים בברית הנישואין, אינם מייחסים חשיבת לחתימת הכתובה, אותו מסמך שבדרך כלל כתוב בארמית, הנחתם ע"י החתן טרם היכנסו לחופה.

הכתובה, ככל הסכם, מחייבת את הצד החתום עליו. במסמך זה מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו וכן חובותיו הממוניים כלפיה אם יתגרשו. בכתובה מתחייב הבעל לזון את אשתו ולכבדה וכן סכום הכסף שאותו תקבל האישה במקרה שבני הזוג יתגרשו.

ההלכה קובעת כי הסכום המינימלי הנרשם בכתובה כחובו של הבעל כלפי אשתו הוא 200 זוז, שווה ערך לכמה אלפי שקלים. כיוון שניתן להוסיף על סכום זה, רבו אלו הכותבים סכומי עתק בחושבם כי מלבד הרושם שסכום זה נוסך על החתן, הרי אין לו כל משמעות מעשית ולכן ניתן להפריז לרשום סכומים גבוהים מאוד, והם אינם מודעים למשמעות המשפטית המחייבת של הכתובה.

השאלה "האם אפשר להתגרש בלי לתבוע כתובה?" תלויה מאוד בנסיבות הגירושין ובצד היוזם אותם. כאשר מוגשת תביעת גירושין בידי האישה עקב בגידת הבעל, רשאית האישה לטעון טענת "מאיס לי, היינו האישה מצהירה כי בעלה מאוס עליה לאחר בגידתו והיא איננה מעוניינת להמשיך ולחיות איתו חיי בעל ואישה.

תביעה זו מוכרת בהלכה כעילת גירושין, המשמעות היא כי למרות העובדה שהאישה הגישה את תביעת הגירושין הרי שבעלה יחויב לשלם לה את סכום כתובתה הבסיסי ואף את תוספת הכתובה העשויה להגיע לסכומים גבוהים מאוד.

במקרה של בגידת הבעל, בניגוד למקרה שבו בגדה האישה, מוסמך בית הדין להשהות את התביעה כדי לתת סיכוי לשלום בית, שכן בעל שבוגד אינו אסור מכאן ולהבא על אשתו, בניגוד לאישה שבגדה האסור לבעלה ולבועלה.

יתכנו מקרים שבהם תביעת הגירושין תוגש בהסכמה של שני הצדדים, אולם בית הדין יראה בבעל את הגורם המרכזי לגירושין אלו – למשל אם הבעל עזב את דירת המגורים המשותפת – ויפסוק לאישה את כתובתה, למרות שזו תביעה המוגשת בהסכמה. במקרה שהתביעה המוגשת בידי הבעל באופן חד צדדי, ואינה נסמכת על אחת מהעילות המוכרות בהלכה כמצדיקות גירושין, הרי שבית הדין יעניק לאישה את סכום הכתובה.

האם אפשר להתגרש בלי לתבוע כתובה במקרים נוספים?

גביית הכתובה נגזרת מעילת הגירושין. ישנם מקרים שבהם הבעל אכן יהיה פטור מתשלום סכום הכתובה לאשתו, ונביא כמה מהם:

1. אישה הגורמת לבעלה לעבור על דין תורה – אם האישה גרמה במעשיה או שכנעה את בעלה לעבור על איסורי תורה, הרי שהבעל רשאי לגרשה מבלי לשלם לה את סכום כתובתה.
2. אישה העושה "מעשי כיעור" – למשל מגיעה למצבים אישיים עם גבר אחר אף ללא מעשה בגידה, מתנהגת באופן מביש הנוגד את מוסכמות חיי הנישואין והזוגיות וכד'. במקרים אלו הבעל חייב להוכיח לבית הדין כי טענותיו נכונות ונסמכות על ראיות חד משמעותיות.
3. מומים מולדים – אישה שהסתירה מבעלה מומים המונעים ממנה לקיים את חובותיה כלפי בן זוגה כגון עקרות, חוסר יכולת לקיים יחסי אישות, בעיות נפשיות חמורות וכד', הרי שזו עילת גירושין ואם הסתירה את מומיה, הרי היא תצא בלא כתובתה.
4. אם האישה עוזבת את דירת המגורים המשותפת ללא סיבה מוצדקת כמו אלימות וכו', הרי שיתכן שבית הדין יראה בה את הגורם שהביא לפירוד הזוגיות והיא תצא בלא כתובתה שכן אינה יכולה עוד למלא חובותיה כלפיה בעלה. אם העזיבה הייתה בשל התנהגות לא ראויה או אלימה של הבעל, הוא יחויב לגרשה וייתן לה את סכום כתובתה.

אם סכום הכתובה מופרז, האם אפשר להתגרש בלי לתבוע כתובה?

האם בעל רשאי לטעון בבית הדין כי הסכום שרשם בכתובה נכתב מתוך קלות ראש ומתוך רצון להרשים את משפחת הכלה ועל כן אין הוא חייב לפרעו?

בפסקי דין רבים שבהם עלה לדיון סכום כתובה גבוה מאוד, התלבט בית הדין הרבני האם הסכום שנרשם בכתובה הוא מדין "אסמכתה" היינו סכום דמיוני שהחתן רשם לכבוד הכלה ולא היה בדעתו לפרעו כלל, או סכום שהחתן התכוון אליו והתחייב לפרעו. ומעשה שהיה ובכתובה נרשם סכום של 240 מ' ₪ וקבע בית הדין כי למרות שהבעל נשבע שבועה חמורה וקיבל עליו קניין על סכום זה, הרי אין בו ממש שכן רובו ככולו של העולם אינו יכול לעמוד בו.

לפני מספר שנים קבע דיין בית הדין הגדול, הרב דיכובסקי, כי סכום הכתובה המקסימלי שבו יחויב הבעל יהיה דמי מזונות של 10,000 ₪ לחודש, למשך שנה שלמה. היינו הסכום המקסימלי שבו יחויב הבעל יהיה 120 א' ₪, אף אם רשום סכום גבוה בהרבה. כנגדו, פסקו דיינים אחרים כי יש לחייב את הבעל כל סכום שנרשם בכתובה ובתנאי שהוא יכול לעמוד בו, ורק אם ברור כי הסכום הוא מעבר ליכולותיו הכלכליות, יש להתייחס אליו כאל "אסמכתה" היינו סכום שנרשם בלא גמירות דעת מצד החתן.

לסיכום: האם אפשר להתגרש בלי לתבוע כתובה? אכן כן. אלא שהדבר תלוי בנסיבות המקרה ובזהות יוזם הגירושין. ישנם מקרים שהבעל יהיה פטור מתשלום הכתובה, וישנם מקרים שבהם יצטרך לפרוע את סכום הכתובה. סכום מוגזם שנרשם בכתובה, לפי גישה אחת הנוהגת בבית הדין, הבעל  יחויב בתשלומו אם יכול לעמוד בו, ולפי גישה אחרת, הסכום המקסימלי שייפסק יעמוד על 120 א' ₪.