LawLink_MainPic האם להתגרש?
LawLink_MainPic האם להתגרש?
פנייה לייעוץ אישי



    החלטת להתגרש? כך תבטיח שהילדים יישארו אצלך

    קיבלת החלטה אמיצה וחשובה להתגרש. בינתיים, הליך הגירושין החל. את הרכוש כבר חילקתם ואת הגט הסדרתם. אך נושא אחד וכאוב נותר פתוח, ללא הכרעה, והוא המשמורת על ילדיכם המשותפים. איך תבטיח/י שהילדים יישארו בחזקתך?

    בעבר, התפיסה הרווחת הייתה שהאם מקבלת משמורת, כיום אומנם התפיסה הזו נחלשה, אך עדיין, זו ברירת המחדל. משמעותה של "משמורת" היא שההורה המשמורן, הוא האחראי לגידול הילדים. בד בבד ההורה השני חב בתשלום מזונות, ובטיפול בילדים בהתאם להסדרי הראיה שהוטלו עליו.

    אך את/ה בוודאי שואלים את עצמכם, כיצד תבטיחו שהילדים המשותפים שלכם יישארו אצלכם לאחר הגירושין? לשאלה זו אין תשובת קסם, אבל עדיין אנסה להציג מספר טיפים בנושא. אך בטרם, חשוב להציג את הקווים המנחים שלאורם נקבעת משמורת ילדים בישראל, להלן:

    תוכן עניינים

    חזקת הגיל הרך

    עד גיל 6 קיימת חזקה הנקראת "חזקת הגיל הרך". חזקה זו קובעת כי ילדים עד גיל 6, תלויים יותר באמם, ולכן יש להטיל עליה את משימת המשמורת. חזקת הגיל הרך אף קבועה בחוק, בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ח- 1965.

    בנוסף, לאחר שהילדים עוברים את גיל 6, הגישה הרווחה היא שעל האם להישאר המשמורנית הבלעדית, זאת מכוח כלל הנקרא "עיקרון ההמשכיות", היוצא מנקודת הנחה שהילדים התרגלו לגדול במחיצת אמם, ולכן יש לאפשר להם להמשיך לגדול בסביבתם המוכרת והיציבה, והכל בכפוף להיעדרן של נסיבות מיוחדות.

    בעניין חזקת הגיל הרך יש להוסיף שכיום הולכת ומתפתחת האחריות ההורית בהליכי גירושין, מה שידוע גם כהמלצות ועדת שניט (שבראשה עמד פרופ' דן שניט). שמסקנותיה של הועדה פורסמו בשנת 2012 ובמסגרתה הומלץ על ביטול חזקת הגיל הרך, או לכל הפחות צמצומה לגיל שנתיים וזאת, בכדי להימנע מהיררכיה הורית ולאפשר את המושג החדש "הורות משותפת".

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      טובת הילד

      למרות חזקת הגיל הרך, הכלל שינחה את בית המשפט בעת קביעת משמורת, הוא אך ורק "טובת הילד".

      לבית המשפט יש שיקול דעת בלעדי האם להטיל על הורה מסוים להיות הורה משמורן, ככל שמצא שטובת הילד דורשת זאת. כדי לבחון מהי טובת הילד, יבחן בית המשפט את מכלול הנסיבות, ומרקם חייהם של ההורים. בנוסף, לא אחת נערכים "מבחני הורות" להורים, הנעשים ע"י עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. מטרתם של אותם מבחנים היא לתת לבית המשפט כלי טוב יותר להכיר את ההורים, את מגבלותיהם ויתרונותיהם, וע"י כך לקבוע היכן טובת הילד תתממש.

      לא מפרידים בין אחים

      אם הורה מסוים קיבל משמורת, הרי שהוא יקבל משמורת על כל האחים, כך שלא ניתן לקבל משמורת על אחד הילדים או על חלקם, למעט בנסיבות חריגות מאוד.

      משמורת משותפת

      כיום, משמורת לא חייבת להיות נחלת הכלל של הורה אחד, אלא יותר ויותר בני זוג מסכימים שהמשמורת על הילדים תהיה משותפת. המשמעות היא חלוקת שווה בכל נושא המשמורת. כך שני ההורים בעצם נהנים מגידול הילד, ושומרים על עיקרון שוויוני בנטל הגידול שלהם, גם בעת גירושין.הורות משותפת היא פתרון מעולה בעיקר לגברים שמעוניינים לשאת בנטל גידול הילדים, ולהיות חלק אינטגראלי מחייהם

      כיצד תבטיחו שהילדים המשותפים שלכם יישארו אצלכם לאחר הגירושין?

      1. תבקשו משמורת משותפת: הגם שככלל האם מקבלת את משמורת הילדים, הורות משותפת היא פתרון מעולה בעיקר לגברים שמעוניינים לשאת בנטל גידול הילדים, ולהיות חלק אינטגראלי מחייהם.

      2. תוכיחו שאתם אלו שמטפלים בילדים בקביעות: התגרשתם?, ובמהלך חיי הנישואין את/ה טיפלתם בילדים באופן קבוע?. זה הזמן לטעון זאת בפני בית המשפט ולהוכיח זאת. ככל שהורה אחד נשא בנטל גידול הילדים, בזמן שהורה אחר עבד או הזניח את חובותיו, הרי שבית המשפט שיצטרך לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, יהיה חייב לקחת עובדה זו בחשבון.

      3. תפנו לגישור כדי להסכים על הסדרי ראיה או משמורת: ככל שיש מחלוקת על משמורת הילדים. הדרך הטובה ביותר לפתור זאת היא ללכת לגישור. להבדיל מהכרעה והתדיינות משפטית, שעשויים גם לפגוע במרקם היחסים בין ההורים, בגישור ישנה אפשרות להגיע להסכמה בין ההורים, מה שגם יקל על קיום מערכת יחסים טובה ביניהם, מערכת יחסים שנדרשת כאשר ישנם ילדים משותפים.

      4. נקבעה משמורת, אך השתנו הנסיבות? תפנו לבית המשפט: ככל שהוטלה המשמורת על אחד ההורים, הרי שקביעה זו לא מהווה "סוף פסוק". אם השתנו הנסיבות, כמו לדוגמא במקרה שבו חלילה ההורה המשמורן לא מתפקד, חולה, או מזניח את ילדיו. ההורה השני תמיד יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את החלטת המשמורת או את הסדרי הראיה. אך זאת כאמור בכפוף לשינוי נסיבות.

      האם רצון הילד רלוונטי בעת קביעת המשמורת?

      התשובה היא בחיוב, קיימת חובה לשמוע את עמדת הילדים במסגרת הליכי משמורת, בין אם בפני השופט עצמו, ובין אם ע"י רשויות הרווחה. עם זאת, ילדים הם ילדים, ולא תמיד הם יודעים מה באמת טוב להם, לכן לדעתם לא מהווה גורם מכריע, אלא גורם מסייע לעניין המשמורת.

      נהגו ברגישות ובשיקול דעת

      גידול ילדים לא מתחיל עם קביעת המשמורת. בין אם קיבלתם משמורת ובין אם לאו, תמיד תנהגו בכבוד ובאחריות כלפי ההורה השני. יש לכם עוד חיים שלמים לגדל, ולהיות חלק מחיי ילדיכם. אף פעם אל תשכחו זאת!

      *האמור לעיל ובכל המאמרים באתר האם להתגרש – LawLink אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבות העניין הספציפי. המסתמך על המידע עושה כן על אחריותו האישית בלבד.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-9969183 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף